תנחומא בובר
ויסע משם אברהם. כתיב רעך ורע אביך וגו' (משלי כז י), זה חנון בן נחש מלך בני עמון, שנאמר ויהי אחרי כן וימת (נחש) מלך בני עמון וגו' (ש"ב י א), ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש וגו' (שם שם ב), אמר ר' ברכיה בשם ר' אלעזר בן פדת ומה חסד עשה נחש עם דוד שאמר כאשר עש אביו עמדי חסד (שם), אלא כשברח דוד משאו הלך דוד וכל בית אביו אצל מואב, אמר להם קבלו בית אבא, שנאמר וינחם את פני מלך מואב (ש"א כב ד), ויאמר (ישב) [אל מלך מואב יצא] נא אבי ואמי (שם שם ג), וקבלו אותם, כיון שיצא דוד עמד מל מואב והרג לאביו ולאמו ולאחיו של דוד, לא נשתייר מהם אלא אחד, שנאמר ליהודה אליהוא מאחי דוד (דה"א כז יח). אמר ר' לוי הכהן בר חלפתא שלא נשתייר מהם אלא אחד, והיאך נמלט אליהוא, אלא ברח ממלך מואב והלך אצל נחש מלך בני עמון וקבלו, שלח מלך מואב ואמר לנחש שמא בא אחד מאחי דוד אצלך, אמר לו לאו, ושמרו עד שבא דוד, לכך אמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש, כיון שבאו שלוחיו של דוד אצל חנון, אמרו לו שרי בני עמון מהו כך, המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים (ש"ב י ג), אל תאמן בדוד, למה שהקב"ה מזהירו בשבילנו, כתיב (לו) בתורתו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' (דברים כג ד), וכתיב לא תדרוש שלומם וטובתם (שם שם ז) והקב"ה מזהירו ואו מבטל דברי אלהיו ואומר אעשה חסד עם חנון בן נחש, הלא בעבור חקור את העיר (ש"ב שם שם) מיד ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח וגו' (שם שם ד), ורוח הקדש צווחת רעך ורע אביך וגו'. וכן יהורם בן יהושפט כיון שמלך הרג כל אחיו, שנאמר ויקם יהורם על (מלכות) [ממלכת] אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו (ובית אביו) (דה"ב כא ד).